יום שישי, 29 בנובמבר 2013

איפה אנחנו תקועים...?

הבוקר, בהליכה למנוף, עלתה בי מחשבה שכבר ניזונה מכמה מחשבות קודמות:
מה אם המדענים, כל אחד בתחומו, יגידו לנו איפה אנחנו תקועים, איפה אנחנו עוד לא יודעים, איפה צריך עוד לחקור ?
למשל - את ההיפנוזה עוד לא ממש חקרנו. זאת אומרת - יודעים מה זה, איך זה עובד, וגם יתרונות וחסרונות של העניין - אבל מה ההסבר המדעי !? ידעתם שאם אומרים לאדם תחת היפנוזה שעכשיו הולכים לכבות עליו סיגריה, ונוגעים בזרועו בקצה של עיפרון - מתפתחת כוויה! כוויה כזו שעוברת רק אחרי חודשיים!
איך זה יכול להיות?
אז שכל חוקר יספר לנו מה הוא עדיין רוצה לחקור, מה עוד יש לגלות, וינסה לזרוק רעיונות משוגעים לאוויר לגבי דרך המחקר.
אם כל התלמידים בביה"ס ילמדו איפה אנחנו עוד תקועים, איזה מחקר יש עוד לקדם כי עדיין לא נגענו בו - למשל, חקר ההומאופתיה, שכנראה עובדת, אבל לא ברור איך (והאם זה קשור למחקריו של מסארו אימוטו על "המסר של המים") - אם כולנו נדע מה עוד יש לחקור, יהיה יותר מעניין ללמוד מה כבר גילו. ובכלל - שבכל ספר לימוד במדעים יכתבו גם מה עוד נשאר לחקור, כדי שלכל תלמיד תהיה תחושה טובה שיש לו עוד מקום בעולם המחקר.

למי שרוצה להרחיב - מומלץ הספר החדש של רופרט שלדרייק, שעדיין באנגלית לצערי, אבל כתבתי עליו משהו כאן
 http://madamada.org.il/?page_id=27

להתראות
ניר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה