הרהור שביעי:
מהפכת האושר
"על העולם ללמוד שההנאה האמיתית מדברים חומריים פחותה באיכותה ובכמותה
מכפי שנדמה לאלה שלא ניסו אותה.
אוליבר ונדל הולמס
"למהפכת המדע יתרונות רבים מספור. בחקלאות חדלו חקלאים להתפלל לאל הגשם ובמקום זה הם משקיעים את מרצם בעיבוד האדמה. יש לנו כעת יכולת, אף כי אין מממשים אותה, להאכיל כל אדם עלי אדמות. הרפואה עברה משיקויים של עובדי אליל לפניצילין; תוחלת החיים עלתה מעשרים שנה בימי הביניים לכמעט שבעים כיום. באסטרונומיה פינתה אדמה שטוחה הנשענת על צבים את הדרך לכדור הארץ הסובב סביב השמש; הנחתנו אדם על הירח וגבולות היקום הולכים ומתרחבים בהתמדה.
לאור התוצאות המרשימות רוב בני האדם מאמינים, כמובן, במדע; הוא נעשה הדת המודרנית. אך המדע כשלעצמו אינו התשובה לכל בעיותינו, לא האישיות ולא החברתיות, ולאמיתו של דבר האמונה שהמדע הוא כל יכול עלולה להציב אתגרים מסוג חדש. אחד מן האתגרים הללו, תוצר לוואי של מהפכת המדע, הוא התפישה החומרית השכיחה, האמונה שהחומר עומד בראש הייררכיית החשיבות.
בחלקים נכבדים של העולם דחקה מהפכת המדע את המיסטיקה - את האמונה באלי גשם, ברופאי אליל ובצבי ענק - אך יחד עם המיסטיקה נפטרה מהפכת המדע גם מכל דבר שהוא לא חומרי ולא ניתן לכימות. אושר ורוחניות - שקיים ביניהם קשר קרוב - הוזנחו בתואנה שהם לא-חומריים ולכן לא חשובים, ומאז מהפכת המדע הם ירדו בערכם בעולם. התפישה החומרית היא האחראית, לפחות חלקית, לדיבוק העושר החומרי ולהיעדר האושר הנובע מכך.
שמא לא אובן כהלכה, ברצוני להבהיר שאין בביקורתי על התפישה החומרית ביקורת על השיטה הקפיטליסטית...
...הבעיה מתחילה כשהחירות לחתור לעושר חומרי מתחלפת בדחף כפייתי לצבור אותו."
לי אישית אין כאן מה להוסיף. אולי אמשיך את הפרק החשוב הזה מספרו של טל בן שחר בפרקים הבאים בבלוג שלי.
שלכם,
ניר אליאב
מהפכת האושר
"על העולם ללמוד שההנאה האמיתית מדברים חומריים פחותה באיכותה ובכמותה
מכפי שנדמה לאלה שלא ניסו אותה.
אוליבר ונדל הולמס
"למהפכת המדע יתרונות רבים מספור. בחקלאות חדלו חקלאים להתפלל לאל הגשם ובמקום זה הם משקיעים את מרצם בעיבוד האדמה. יש לנו כעת יכולת, אף כי אין מממשים אותה, להאכיל כל אדם עלי אדמות. הרפואה עברה משיקויים של עובדי אליל לפניצילין; תוחלת החיים עלתה מעשרים שנה בימי הביניים לכמעט שבעים כיום. באסטרונומיה פינתה אדמה שטוחה הנשענת על צבים את הדרך לכדור הארץ הסובב סביב השמש; הנחתנו אדם על הירח וגבולות היקום הולכים ומתרחבים בהתמדה.
לאור התוצאות המרשימות רוב בני האדם מאמינים, כמובן, במדע; הוא נעשה הדת המודרנית. אך המדע כשלעצמו אינו התשובה לכל בעיותינו, לא האישיות ולא החברתיות, ולאמיתו של דבר האמונה שהמדע הוא כל יכול עלולה להציב אתגרים מסוג חדש. אחד מן האתגרים הללו, תוצר לוואי של מהפכת המדע, הוא התפישה החומרית השכיחה, האמונה שהחומר עומד בראש הייררכיית החשיבות.
בחלקים נכבדים של העולם דחקה מהפכת המדע את המיסטיקה - את האמונה באלי גשם, ברופאי אליל ובצבי ענק - אך יחד עם המיסטיקה נפטרה מהפכת המדע גם מכל דבר שהוא לא חומרי ולא ניתן לכימות. אושר ורוחניות - שקיים ביניהם קשר קרוב - הוזנחו בתואנה שהם לא-חומריים ולכן לא חשובים, ומאז מהפכת המדע הם ירדו בערכם בעולם. התפישה החומרית היא האחראית, לפחות חלקית, לדיבוק העושר החומרי ולהיעדר האושר הנובע מכך.
שמא לא אובן כהלכה, ברצוני להבהיר שאין בביקורתי על התפישה החומרית ביקורת על השיטה הקפיטליסטית...
...הבעיה מתחילה כשהחירות לחתור לעושר חומרי מתחלפת בדחף כפייתי לצבור אותו."
לי אישית אין כאן מה להוסיף. אולי אמשיך את הפרק החשוב הזה מספרו של טל בן שחר בפרקים הבאים בבלוג שלי.
שלכם,
ניר אליאב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה