יום ראשון, 12 בינואר 2014

קצת אמונה והרבה רוח – על הרפורמה וההתחדשות הצרפתית

       
משיחות עם מורים לאחר פרסום הרפורמה נשמעת אי נחת ותחושה של חוסר כיוון ברור: "ואם לא יקרה דבר?" "ומה נלמד, אם לא את החומר לבגרות?" ובכלל – מה נעשה עם האוטונומיה שיתנו לבית הספר? הרי יש תמיד להספיק את החומר, וממילא אין זמן לשום דבר אחר.
אבל אסור לשכוח שאנחנו מחנכים, ושהתלמידים הסקרנים והרציניים שלנו (כולם) רוצים ללמוד ולהתחנך מתוך הדוגמא שאנחנו מגלמים עבורם. הם רוצים שנדבר איתם ושנשמע אותם, והם רוצים ליהנות מהלימודים. אם נראה להם שאנחנו חוקרים את החיים ביחד איתם, שהפרויקט שלנו בחיים זה הם וההתפתחות שלהם, ושאנחנו מלאי התלהבות וענין בנושא המומחיות שלנו – הם ילכו איתנו לכל מקום.
המדעים יכולים להיות כלי נהדר לחינוך, ולהציע חומרים מקסימים לעבודה עם ילדים ונוער. החיים מסביבנו מלאים תוצרים של מחקר מדעי ויישומים טכנולוגיים, כמו גם טבע, עירוני או כפרי. אפשר לצאת לרחוב, להסתובב בכפר, להתבונן בציפורים ולאסוף נבטים אחרי הגשם; לשאול שאלות על נדידת הציפורים ועל מעוף הפרפרים ולבדוק כיצד דברים בעלי משקל שונה נופלים מהקומה ה-3. אפשר לחקור את תהליכי הבישול במטבח, ואת הכימיה של החומרים במזון. חקירות כאלה מעוררות את החשיבה היצירתית, מאפשרות לדמיון לעבוד ומספקות חומר גלם רב לבנייה משותפת של תיאוריות והסברים. לא חייבים תכנית מסודרת של משרד החינוך.
מורה עם ידע בסיסי בתחום יכול לבנות לעצמו תכנית עבודה, לשתף פעולה עם מורים אחרים וללמד גופי ידע שלמים בלי לחלק אותם לתחומים הקיימים היום במדע המודרני. אפשר ללמוד מתהליך התסיסה של היין על פחמימות, אלכוהול ו-CO2 (כימיה), על הצמחים הירוקים והשמרים (ביולוגיה) ועל המשקל הסגולי ונקודות רתיחה של חומרים ותמיסות (פיסיקה) – הכל באותו מהלך של חקירה ולימוד משותף. לימוד כזה מחנך לחופש מדעי אמיתי כערך בפני עצמו, מאפשר לכל תלמיד לבטא את ידיעותיו בהתאם לרמתו שלו וגם לפתח עבודה קבוצתית וערכים של שיתוף חברתי, שכה חסרים בימינו.

אז לא צריך לפחד מקצת חופש בהוראה: אפשר לנצל אותו לעשייה מופלאה בכיתה ומחוצה לה, לחינוך אמיתי כמו פעם (הגיבור שלי היה המורה לטבע מנחם זהרוני ז"ל, שהוביל דורות של מורים בחיפה בשנות ה-60) ולעבודת חקר אמיתי שתביא להישגים יוצאים מהכלל, אבל כתוצר לוואי ובדרך אגב. ראו למשל מה עושים היום שני יזמי חינוך בצרפת ("תחי המהפכה", מוסף הארץ, 10.1.14) בדיוק בכיוון הזה – מאמר מרתק!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה