כמה תובנות וציטוטים מהספר "לחשוב כמו צמח"
של קרייג הולדרג', מהמכון לטבע, ניו-יורק.
"כאשר הכנה לקראת משהו הופכת להיות
המטרה השלטת, אזי האפשרויות של ההווה מוקרבות על מזבח העתיד המעורפל. כשזה קורה,
ההכנה האמתית לעתיד מפוספסת את משובשת. האידאל, האומר כי עלינו להשתמש בהווה פשוט
כדי להתכונן לעתיד, סותר את עצמו. הוא שומט, אפילו מנטרל, את אותם תנאים הכרחיים
בעזרתם הופך אדם למוכן לחייו בעתיד. אנו תמיד חיים בזמן בו אנו חיים, לא בזמן אחר
כלשהו, ורק על ידי מיצוי המשמעות המלאה של ההתנסויות העכשוויות בהווה, אנחנו נעשים
מוכנים לעשות אותו דבר גם בעתיד. זוהי ההכנה היחידה אשר בטווח הארוך מכינה לדבר
כלשהו", (ג'ון דיואי, 1938).
כאשר אנחנו משילים מעלינו את הרעיון של
"הכנה" לעתיד, נשאלת השאלה: אלו התנסויות משמעותיות יותר ביכולתן לעודד למידה וגדילה? נראה
כי החינוך הטוב ביותר יביא אנשים לאינטראקציה עם מה שאלברט בורגמן קורא "מציאות,
הנלקחת במובן של רצינות, אמתיות, נוכחות מצווה, במובן שיש לנו כשאנו חושבים על זהב
טהור לעומת חיקויים זולים יותר, או על אדם אמתי בניגוד לסתם גנדרן... מה שהוא
במוצהר אמתי, שהוא המשכיות משמעותית ונוכחת של העולם שלו, כל מה שתופש את תשומת
הלב שלנו בזכות אצילותו שלו, ועושה זאת כהגשמה וכגילוי העולם ממנו נברא..."
(בורגמן, 1995).
"כל מה שאנו מלמדים ומחנכים עבורו צריך
להיות לקוח רק מהידע שלנו את האדם המתפתח, והפוטנציאל האישי-פרטי שלו להתהוות. מדע
אמתי של האדם צריך להיות הבסיס לחינוך ולהוראה. אין זו השאלה 'מה צריך אדם לדעת
כדי לשמש בחברה הקיימת' אלא 'מהן אפשרויותיו של אותו אדם ונטיותיו להתפתחות'. כך
יתאפשר לכל דור חדש להחדיר כל הזמן אימפולסים ורעיונות חדשים לתוך החברה, ולא
שהדור הצעיר יהפוך למה שהחברה הקיימת רוצה לייצר ממנו" (רודולף שטיינר, ~1919).
מפגש אינטימי עם צמח
יכול אם כך ללמד אותנו הרבה.
הוא מפגיש אותנו עם המציאות, עם הפוטנציאל
להשתנות ולהתפתח, עם צורות חדשות שנבנות אחרי מותן של תצורות ישנות, עם היכולת
למות ולהיברא כל הזמן, להבשיל פירות שבריקבונם, מניבים צמחים צעירים ורעננים
השונים במקצת. התמונה השלמה של הצמח, הן במרחב הסביבתי שלו והן לאורך הזמן ועונות הגדילה שלו, נותנת משהו שלא ניתן לקבל באף לימוד תיאורטי כלשהו.
הוא יכול ללמד אותנו
לחשוב את המציאות מחדש.
