בטיול בשבת האחרונה עם המשפחה המורחבת נכנסנו לחי-בר שבפארק הכרמל,
לראות את בעלי החיים המצויים במכלאות האקלום לפני שחרורם לטבע לחופשי. מקום מקסים,
עם נוף פתוח להרי הכרמל, מצוקי נחל כלח ועד לים התיכון. קידמו אותנו במעוף מרהיב
קבוצה של 15 נשרים שדאו מעלינו ועברו מעל החי-בר בטיסה לכיוון מערב. החי-בר הוא אחד
המעוזים הוותיקים של רשות הטבע והגנים (כניסה עולה 37 ₪ לרכב) המשמש מרכז לקונצפט
האיקלום מחדש של חיות הבר של ישראל והשבתם לטבע, כשההצלחה המדוברת ביותר היא הנשר,
שהחל מקנן במצוקי הכרמל אחרי שנעלם ממנו בתחילת המאה ה-20.
במכלאה הגדולה והרחבה הראשונה, אליה מוביל שביל סלול אספלט, היו 10-15
פרטים של "עז הבר הכרתית", כפי שסיפר השלט הגדול ומאיר העיניים בנקודת
התצפית הגבוהה בה עמדנו. השלט, שבפינתו העליונה מופיע ציור גדול של עז הבר, נותן
כמה פרטים על מין העז המיוחד הזה, שהיה מין הבר ממנו בויתו העזים הראשונות במשק
האדם.
 |
| עז הבר הכרתית Capra aegagrus |
בהסבר הכתוב, צד את תשומת לבי המשפט על "הקרניים הגדולות מותאמות היטב לקרבות בין הזכרים" (ציטוט מהזכרון) ושאלתי את עצמי – מדוע בחר הכותב לכתוב דווקא את המשפט הזה? בכל ההסבר על השלט היו משפטים ספורים בלבד, אז האם זה הדבר החשוב שעלינו לדעת על עז הבר? מדוע לכתוב דווקא כך את התיאור של המין הרועה באחו לפנינו?
בחיפוש ברשת על
החי-בר בכרמל, עלה הטקסט הבא על עז הבר, מתוך אתר הרט"ג:
שלא כמו זכרי אייל הכרמל והיחמור, בני משפחת האיילים, המשירים את
קרניהם מדי שנה בשנה, אין הזכרים של העז הכרתית מחליפים קרניים, אלא נושאים על
ראשם קרניים הגדלות ככל שגיל הזכר עולה.
זהו למשל תיאור הרבה יותר קולע וברור של קרני העז. לעומתו, המשפט
הכתוב בשלט אינו מתאר את הקרניים, אלא מסביר תיאוריה מסוימת, שכנראה נחקרה בעבר,
על ההתאמה בין המבנה לתפקיד בקרניים בזמן ההתנגחות. אבל נדמה כי לִכְתוֹב בהסבר
בשלט (שרובו נקרא בקול רם לילדים הקטנים המטיילים עם הוריהם בחי-בר) על התאמות של
הקרניים, זה קצת תלוש ולא שייך למה שרואים בעין. המשפט לא מתאר דבר, ולא נותן מושג
אפילו על צורת הקרניים, המבנה הפנימי שלהן, אופן גדילתן והשונה ביניהן לבין קרני
היחמור, למשל, המתחלפות כל שנה.
המשכנו בסיור, והנה גם בשלט ההסבר בעמדת התצפית של כבש הבר האיראני
כתוב אותו משפט בדיוק על "הקרניים המותאמות לקרבות בין הזכרים..." (שוב,
מהזיכרון. חבל שלא צילמתי...).
זה לא קצת מוזר? שני מינים שונים במראם, מיוחדים כל כך, מתוארים בשלט ההסבר
באותם מילים בדיוק. מדוע לכתוב את אותו משפט סתום שלא אומר דבר על שני יצורים אחרים,
נהדרים ומיוחדים?
 |
| כבש הבר (מופלון) Ovis orientalis |
נדמה לי כי הסיבה נעוצה בהערצה לה זוכים תיאורים מדעיים שיש להם צליל
של תיאוריה שנחקרה ברצינות. בעידן של מדע וטכנולוגיה, להתבוננות הפשוטה בטבע אין
כבר הרבה מקום, ויש להיעזר במשפטים הנשמעים מדעיים, כאלה שיש להם צליל מושך של
מחקר תיאורטי גבוה ומרוחק. עדיף היה גם להוסיף איזה נוסחה מתמטית מרשימה, ואולי
נתון סטטיסטי כזה או אחר על חיי העז, ואז ההסבר היה מושלם. הסברים שכאלה מרחיקים
אותנו עוד, ובמיוחד את הדור הצעיר העובר בשבילים ומתחנך לאור השלטים, מהטבע עצמו,
מההתבוננות הפשוטה שניתן לעשות בבעל חיים אציל ונהדר שכזה.
במקום לתאר- מסבירים,
במקום להראות- מחפשים סיבות,
ובמקום לשאול שאלות- נותנים תשובות המנותקות מהמציאות.
זהו המחיר שכולנו משלמים על ההתרחקות ההולכת וגוברת של המחקר המדעי
מהנושאים עצמם אותו הוא חוקר.
אז לסיום נשאל את השאלה המוזרה באמת: האם לקרניים יש מטרה...?! האם
צריך לחפש ולמצוא סיבה לצמיחת הקרניים, כזו שתסביר את התועלת שהעז מפיקה מהקרניים?
או אולי הקרניים פשוט שם כי הן צריכות להיות שם, כי הן חלק מבעל החיים
היפה והמכובד הזה, והן
לא משמשות אותו לכלום, אלא רק נמצאות שם. נכון שזה נראה טוב אילו היו בנויות
להתנגחויות, אבל ראו מה כתוב על כבש הבר (המופלון) בויקיפדיה:
"הקרניים הגדולות והחלולות, והעצמות החזקות של
הגולגולת והצוואר מגינים על הזכרים מפני פציעות חמורות בעצמות או במוח. לעתים
הזכרים מסתבכים בקרניהם המסולסלות, ואם לא יצליחו להתנתק אחד מהשני הם עלולים
להיטרף תוך זמן קצר".
אז אולי הן מגינות על
המוח, אבל אולי הן גם לא ממש עוזרות לו בהתנגחות בין הזכרים ויכולות אפילו להיות
מלכודת מוות במקרים מסוימים?
בקיצור, למה להסתבך
בהסברים, ולא פשוט לתאר את בעל החיים שלפנינו בכמה משפטים קצרים ומכבדים. כך נלמד
כולנו, אנחנו ונכדינו, להעריך יותר את מה שעומד מולנו, את התופעה עצמה שהביאה למחקר
המדעי שהתפתח בעקבותיה והתרחק ממנה כל כך.
